חקלאות אדם נוף
ראשיתו של הספר שלפנינו ביוזמת קרן 'נקודת ח"ן' אשר שמה לה למטרה להאיר את נופיה וערכיה של החקלאות בישראל. פרקי הספר נכתבו חלקים חלקים, והכתיבה נמשכה שנים אחדות. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, קרן נקודת ח"ן והמשרד להגנת הסביבה חברו להוצאת הספר לאור והקצו לכך את המשאבים הנדרשים. תודתי נתונה להם. מקצת מפרקי הספר, מסקנותיו והמלצותיו, ביחד עם עבודות ומחקרים נוספים שעסקו בנוף החקלאי מצאו להם הד בשיח התכנוני בישראל. תכניות מתאר אחדות הסתייעו בעקבותיהם בתיעוד הנופים החקלאיים ובהכרתם וקבעו יעודי שטח דוגמת 'נופי חקלאות מסורתית', 'מכלולי נוף', 'שטח חקלאי מוגן', 'שטח חקלאי משקי', 'מסדרונות אקולוגיים' העוברים בשטחים חקלאיים.
חלקו הראשון של הספר בוחן את ערכיו המגוונים של הנוף החקלאי מנקודות מבט שונות. בחלקו השני נעשו תיעוד ורישום של נופים חקלאיים בארץ ישראל. מתווה יחידות הנוף החקלאיות נשען על החלוקה ליחידות הנוף של ארץ ישראל. דרך זו תסייע בידי מערכות התכנון לקבוע מדיניות פיתוח, בינוי ושימור בשטחים החקלאיים באזורי הארץ השונים, על פי רגישות וערכיות השטח. עד כה תוארו יחידות הנוף החקלאי באזוריה הים-תיכוניים של הארץ, ועדיין מצפות להשלמה יחידות הנוף בדרום הארץ - בלכיש, בשדות פלשת בצפון הנגב, בהר הנגב ובערבה. הסוגיות והרעיונות המובעים כאן יפים לשעה זו, ויש להניח כי יידרשו לעידכון ובחינה מחודשת בשנים הבאות. הארץ אינה קופאת על שמריה והיא הולכת ומשתנה בקצב מהיר. עימה משתנים גם צרכי המשק והפיתוח, ובכללם אופייה של החקלאות, נופיה ומראותיה. תכליתו של הספר להניח יסודות ולעורר מחשבה באשר לתפקידיה של החקלאות ולמקומה בדמות הארץ, כיום ובימים הבאים.
חשבו על דמותה של ישראל, ומייד יעלו בדמיונכם נופי החקלאות והכפר: תלמים חרושים עד קו האופק, שדות כותנה מלבינים, פרדסים ירוקים מנוקדים כתום, עצי זית מכסיפים בינות טרסות אבן, תמונות ומראות מעברה של הארץ, דרך דברי ימים עמוסי תהפוכות, ועד לנוף המתהווה והמתחדש בימינו אלה. הנוף החקלאי, הנוף הטבעי והנוף הבנוי, מרכיבים את דמותה של הארץ. הנוף הבנוי - חותמו של האדם טבוע בו. הנוף הטבעי - ניכר בו עדיין רישומם של מעשי שמים. בנוף החקלאי נמצא שילוב בין מעשה אדם ומעשה שמים, ומבחינה זו רב בו הגיוון והעניין - ולצידם האתגר.
תכליתה של עבודה זו להאיר את נופיה החקלאיים של ישראל. להציג את ערכי החקלאות - בתחומי נוף, תרבות, מורשת וסביבה, להצביע על השונות והייחוד של נופי החקלאות באזורי הארץ השונים, ולתת את הדעת לרגישותם ופגיעותם - ומכאן - לדרכי שמירתם וטיפוחם. תשומת לב זו נדרשת מפני שהמשך קיומם של הנופים החקלאיים בישראל אינו מובן מאליו. קיימת דרישה הולכת וגוברת להסבת שטחים פתוחים לפיתוח ולבנייה, כאשר חלק ניכר ממנה מופנה לעברן של קרקעות חקלאיות, ובעקבות זאת לאובדנן ולאובדן ערכי הנוף, התרבות והמורשת הקשורים בהם.
זוהרה של החקלאות כאבן יסוד בשיבת ציון – התחדשות ההתיישבות העברית בארץ ישראל – הועם, אך יש בה עדיין תכנים ותפקידים חדשים. גישה זו הולמת תפיסה של חקלאות בת-קיימא, שאינה מסתגרת בד' אמות של תועלת כלכלית, והיא נוטלת על עצמה תפקידים נוספים, בבניית דמות הארץ, נופיה ומורשתה.
תמונת החקלאות העתידית תהיה מורכבת ומגוונת: לצד ייצור מזון ומוצרים מן הטבע, תספק החקלאות גם נוף פתוח, ריאות ירוקות, שימושי פנאי ורווחה, ואתנחתאות פתוחות בין ערים. הנופים החקלאיים יעשירו את הנוף במופע שונה על-פי עונות השנה, וייצרו עניין ורבגוניות בסמיכות לתחומי היישוב. הציבור בישראל, השוכן ברובו בערים – הוא הנהנה העיקרי מן הנופים החקלאיים. לפיכך נטל השמירה והטיפוח, עליהם יעברו על פי זאת מאחריות בלעדית של החקלאים, לאחריות משותפת עם תושבי הערים. הדברים הללו הם פתח ותקווה לדרך חדשה בה תצעד החקלאות בישראל.
