תמ״א 1 ויחסה לשטחים הפתוחים
כל מי שמצוי במרחב התכנון הפתוח בישראל, מכיר את היגיעה הכרוכה בחקר השטח: סוגים רבים של יערות, שמורות טבע, שמורות נוף ועוד, פזורים בתכניות מתאר שונות, ולא תמיד ברורה ההבחנה ביניהם. תמ״א אחת בחנה את ערכי השטחים הפתוחים ותפקודיהם, והעניקה לכל שטח את תמצית תפקודו - שמורות טבע נועדו בעיקר לשמירת המגוון הביולוגי ולייצוג תופעות ייחודיות; יער טבעי נועד לשמירת מופעי צומח טבעי לסוגיהם; גנים לאומיים - עיקרם שמירת ערכים היסטוריים ותרבותיים; יערות נטע אדם – מוקדי המשיכה העיקריים לפעילות פנאי. ואגב, מאחר ולא נמצא כל ייחוד לשמורות הנוף, הרי הן ”פורקו״ ואוחדו עם שמורות הטבע, ואלו שהיו נטועות יער מחטני – אוחדו עם יער נטע אדם. בדרך זו התקבלו ארבע קבוצות במקום כחמש עשרה שהיו עד כה, בתמ״אות 8 ,22 ,13 ,39 ,והן נפרשו בצורה נוחה ובהירה על מפת הארץ.
השינויים (אשר חלקם היו כבדי משקל עבור הגופים הירוקים), נעשו בהסכמה מלאה ובהצבעה פה-אחד של כל הגופים הירוקים – רשות הטבע והגנים, המשרד להגנת הסביבה, אירגון הגג של הגופים הירוקים, ובכללם החברה להגנת הטבע ואדם טבע דין. עידכון המפה: התבוננות במציאות הקיימת - המצב הפיסי והמצב התכנוני, העלתה כי חלו שינויים רבים במפת שמורות הטבע, הגנים הלאומיים והיערות לסוגיהם בהשוואה למצב שהיה לעת הכנת תמ״א 22, תמ״א 8, ותמ״א 13. אך לא רק הצורך בעדכון ובהתאמה טכניים עמד לנגד עורכי התכנית. לנוכח הגידול הצפוי באוכלוסייה, תרבות הפנאי ההולכת ומתעצמת והצורך באספקת ריאות ירוקות, שטחי פנאי ונופש בחיק הטבע לכלל תושבי הארץ, עלתה ההכרה כי נדרשת תוספת משמעותית לשטחים מוגנים, יערות, ושמורות טבע. וכך התבצעו תיקונים טכניים במהותם, תיקוני קווים והתאמתם למציאות בשטח (גריעת שטחים בנויים בפועל, או אשר קיבלו הקלות), ותוספת שטחים מיוערים בפועל, לצד תוספת משמעותית של שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות בתוקף תכניות (שמעמדן חלש), ואשר הועלו למעמד תכנית מתאר ארצית.
בסך הכל נוספו לתמ״א אחת כ-500,000 דונם בהשוואה לתכניות האב. מתי לאחרונה הצטרפו בהינף-יד כחצי מיליון דונם למערך הארצי של שטחים פתוחים?
