top of page

Search Results

27 items found for ""

Other Pages (1)

  • מוטי קפלן מתכננים בע"מ | תמ"א אחת

    Home: Welcome Kaplan Kaplan Planners Ltd. (מוטי קפלן מתכננים בע"מ) More About The Firm ​ National Master Plan For Israel Background Part 1 Part 2 תכניות תכניות לאומיות תכנון תכנון ערים Interim report submitted to the National Council in August 2014 אקלים ומשאבי טבע פיתוח ושימור חקלאות תכנון ופיתוח תיירות תכנון תכנון ערים Clients Partners & Friends Learn More The Planning Administration Ongoing Consultation Ministry of Environmental Protection National Strategy Regional Planning Ministry of Housing Sustainable Development UNDP Rio C onventions Jerusalem Municipality The Israeli National Master The Israeli תכנית אב לאומית Gov פיתוח חקלאי קרן קיימת Agriculture ממשלת Soil & Government Coastline רשות Soil Surveys Nigeria Soil Surveys ממשלת Advisory & The c Advisory & Government Coastline Government Soil Surveys Republic Soil Dominican Advisory & The Dominican Advisory & Angola Soil Nigeria Soil f Botswana Agricultural of Suriname Rio Advisory & Dominican

View All

Blog Posts (26)

  • תמ"א אחת ותכניות האם

    מקורותיה של תמ"א אחת הן תכניות המתאר הארציות. הנושאים מתוכן קובצו וצורפו יחדיו. התרשים הבא מציג את היחס בין תכניות האם והנושאים הנגזרים מהן כפי שהן מופיעים בתמ"א אחת. למידע נוסף אודות תמ"א אחת

  • ישראל 2020 - מחשבים מסלול מחדש

    כנס איגוד המתכננים התקיים השנה בשדרות, בכיכר השוק, באווירה חופשית, פתוח, הומה, לבבי. כולם הסתובבו עם חיוך רחב. ההרצאות היו מעניינות, המארחים נפלאים, הארוחות משובחות, היו גם יינות. ובעקבות ההצלחה, מה דעתכם על מיקום הכנס הבא? שיתקיים בסגנון דומה, פתוח, חם, מסביר פנים, אולי לא בסגנון המקובל באחת הערים הגדולות. מה דעתכם על רמלה? שפרעם? קרית מלאכי? מצורפת הרצאה שניתנה במליאת הפתיחה. לאחר שהגענו בשעה טובה לשנת 2020, נבחן מה חזתה לנו, מי שכונתה: ''אם כל התכניות'' - תכנית האב לישראל בשנות האלפיים. הכותרת שניתנה לה: ''ישראל 2020 - מחשבים מסלול מחדש''. תהנו. למצגת ההרצאה

  • האם ישראל תוכל להאכיל את עצמה

    מחשבות על חקלאות ישראלית בצל שינוי האקלים העולמי - מוטי קפלן וגדעון בכר סל הקניות שחזרנו עמו היום מהסופר היה דל ועלוב במיוחד ויקר להחריד: קומץ קלמנטינות במחיר של עשרות שקלים וכמה מלפפונים ועגבניות במחירים דומים. לחם רגיל לא היה, רק פיתות מקמח תפוח אדמה שעלו 25 שקל כל אחת. זה כל מה שהצלחנו למצוא, כיוון שהמדפים של תוצרת חקלאית טרייה היו ריקים כמעט לגמרי. נכון, זה לא באמת מה שקרה היום, אבל תסריט כזה עלול בהחלט להתרחש בישראל כתוצאה משילוב של כמה תופעות: הקטנה ניכרת ומכוונת של השטחים החקלאיים בארץ, והשפעות שינוי האקלים, שיביאו לעלייה דרמטית במחירי המזון בעולם. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מתרחבת של כרסום משמעותי בהיקף השטחים החקלאיים, בעיקר במרכז המדינה, לטובת בניית בתי מגורים ותשתיות. בתוך כעשרים שנה הצטמצמו שטחי החקלאות בישראל בשיעור ניכר. בראשית שנות האלפיים קצב הבנייה על שטחים חקלאיים עמד על כ-10,000 דונם בשנה, והוא מתמיד ועולה. קצב זה עשוי אף לגבור על מנת לענות על החלטת הממשלה ליצירת מלאי תכנוני בן כ-2.6 מיליון יחידות דיור עד שנת 2040. אמנם, חלק מהתכנון צפוי להיות בהרוויה ובציפוף הרקמה הבנויה באמצעות פינוי בינוי, בנייה לגובה ועוד, אך חלקו העיקרי אמור להיבנות על גבי שטחים פתוחים – בעיקר שטחי עיבוד חקלאי שיוסבו על פי התכנון לשטחים בנויים. למה סין חוכרת אדמה באפריקה? כיום חיים בישראל כ-9 מיליון בני אדם תחזיות גידול האוכלוסייה לשנת 2040 מורות על גידול של יותר מ-3 מיליון נפש. נכון להיום ישראל מספקת חלק ניכר מתוצרת המזון הנדרשת לאוכלוסייתה בעצמה, אך עם הצטמצמות השטחים החקלאיים, ועם העלייה בהיקף האוכלוסייה, יידרשו שטחים בהיקף ניכר על מנת לספק את הדרישות. המחשבה המנחה את מגמת הכרסום בשטחים חקלאיים היא שניתן לוותר על שטח חקלאי כדי להגביר את היצע הקרקעות לדיור באזורי הביקוש. בה בעת, מתחזקת הקריאה להניח לכוחות השוק לעשות ככל שעולה על רוחם בתחום של אספקת המזון ולפתוח את השוק המקומי ליבוא ללא מגבלות מחו"ל. הורדת נטל המחירים על הצרכן נתפסת כמטרה עיקרית. עם זאת, התומכים בהמרת שטחי חקלאות לשטחים בנויים ובפתיחת השוק ליבוא בלתי מבוקר של מוצרים חקלאיים מתעלמים, בין השאר, מהשפעות שינוי האקלים על ייצור מזון בעולם. שהרי, פגיעה בייצור החקלאי כבר ניכרת היטב במקומות רבים בעולם, בעיקר במדינות הנתונות לתנודות משקעים, מדינות על ספר המדבר ובאזורים המושפעים מעליית פני הים, שיטפונות ואירועי קיצון. ברור שהתחרות על אדמה פורייה ומים רק תלך ותגבר ועמה עליית מחירים ומחסור. בייחוד לאור העובדה שאוכלוסיית העולם צפויה להוסיף עוד כשני מיליארד בני אדם עד שנת 2050, בד-בבד עם דרישות גוברות למוצרים חקלאיים למזון לבני אדם, בע"ח ולתעשייה. מדינות אחדות זיהו זה מכבר את המגמה והחלו בחכירת קרקעות חקלאיות ומקורות מים סמוכים מעבר לגבולותיהן – כדי לספק את צורכיהן ולהבטיח את ביטחונן התזונתי. סעודיה, לדוגמה, שסובלת מהידלדלות מאסיבית של האקוויפרים שלה, חכרה אלפי דונם של קרקע חקלאית בארה"ב כדי לגדל בה אלפלפה, לשם האכלת הפרות במשק החלב שלה. סין, הסובלות מתהליכי מדבור קשים, חוכרת זה שנים קרקעות באפריקה כדי לגדל בהם פירות וירקות הנשלחים בחזרה למולדת. ויש עוד דוגמאות רבות. לשמור על הנכסים החקלאיים מעבר לאירועים הגיאו-פוליטיים והשינויים הגיאו-אקלימיים, יש סיבה נוספת להעדיף יצור מקומי של מזון: בריאות הציבור. הסתמכות על מזון טרי, איכותי, ובעל יתרונות תזונתיים מובהקים, עדיפה על פני שינוע מזון ממרחק, המאבד את איכותו וטריותו. מעבר לכך, לשימור השטחים החקלאיים יש יתרונות נוספים על ייצור מזון – באספקת ריאות ירוקות לאוכלוסייה המצטופפת, ביצירת נופים פתוחים, רחבים ושלווים, הנצפים מהעיר ומהכבישים הראשיים, כערך תרבותי וזיכרון היסטורי לאומי של נופי ראשית ההתיישבות ושל עברה החקלאי ההיסטורי של ארץ ישראל, כמסדרון אקולוגי בין שמורות טבע, ועוד. יצוין כי במרבית ארצות אירופה נהוג סיוע ממשלתי לחקלאות, בגין התרומות החיצוניות הללו, שהן מעבר לייצור המזון (דבר המהווה חלק אינטגרלי ממדיניות הסביבה והחקלאות של מדינות OECD). ראוי שגם בישראל יוטמעו בקרב המשרדים הנוגעים בדבר (משרדי האוצר, החקלאות והגנת הסביבה) עקרונות המדיניות הנדרשת לשמירה קפדנית על נכסיה החקלאיים של המדינה. ומה באשר לפתרון בעיות הדיור? הצורך בתוספת דירות, שטחי תעסוקה ותעשייה אמנם קיים, ומתן מענה לצורך זה הוא חובתה המובהקת של המדינה, אך פתרון זה אינו חייב להיות דווקא על חשבון שטחים פתוחים וחקלאיים. ערי ישראל מרווחות ודלילות, וחלק גדול מהבנייה החדשה היא עדיין בעלת אופי כפרי, פרברי, צמוד קרקע ובזבזני. מערכת התכנון לצורותיה במדינה, הוכיחה זה מכבר כי ניתן וראוי להתכנס בערים הקיימות, להגדיל את הצפיפות, בד-בבד להעלאת רמת החיים העירונית, ולעבור מתרבות כפרית-פרברית, לתרבות עירונית מטרופולינית. ברוח זו נוקטות תכניות המתאר הארציות, הקוראות למניעת בזבוז וכרסום בשטחים החקלאים, והתכנסות אל הרוויית הערים הקיימות. מובן שלשם כך נדרש גם פיתוח מערכות להסעת המונים, תחבורה ציבורית, כמקובל במדינות מתוקנות. ישראל חייבת לקחת מגמות ותהליכים אלו בחשבון, כדי לספק את הביטחון התזונתי הדרוש לאוכלוסייתה. עליה גם לנקוט במדיניות מחמירה בהגנה על שטחים חקלאיים ושימורם, כמו גם של השטחים הפתוחים בכלל במדינת ישראל. אסור לנו להגיע למצב בו נהיה תלויים באופן בלעדי ביבוא מזון מחו"ל. אלא עלינו לנקוט בכל הצעדים הנדרשים לעודד ולחזק את החקלאות בין אם הם רגולטוריים, פיננסיים, תמיכה בחקלאות הישראלית, שימור הידע והמומחיות בצורות סיוע מגוונות, כמקובל בעולם. מאמר מעניין ביותר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי, אקולוגיה וסביבה, שמצא שבתנאים הנוכחיים, ועם שינויים קלים יחסית בייצור המזון, מסוגלת החקלאות הצמחית בישראל לספק ביטחון תזונתי לאזרחיה. מכאן, ועל אחת כמה וכמה, חובה עלינו לשמר את יכולות הייצור החקלאיות במדינה ובראשן הגנה על השטחים החקלאיים.

View All
bottom of page