תמ"א אחת ושטחים פתוחים

רק להולכים במדבר יהיו כיסופים למים זכים. שגרת היום-יום נראית לנו מובנת מאליה, ורק כאשר היא נלקחת מאתנו, נדע להעריך כמה היא יקרה, כמה איננו מסוגלים לחיות בלעדיה. היום, אנו ספונים בבתים, והטבע סביב - לאחר ברכת הגשמים - פורח בעוצמה ובלהט שלא ידענו.

כולנו עצורים בין קירות, העיניים כלות למעט ירוק והוא סגור ומרוחק מאיתנו. עתה ניווכח בערכם של השטחים הפתוחים. כמה חסרים לנו - חורש טבעי ויער, פרדס ושדה-חיטה, נחל, חוף-ים....

את דאגתה לשמירת שטחים פתוחים הביעה תמ"א אחת בראש דבריה בפרק הראשון, בקומה העליונה, בסדרת הכללים והעקרונות, החלים על כל פרקי התכנית:

''שמירת השטחים הפתוחים וטיפוחם: שמירה וטיפוח מאפייני הנוף, ערכי תרבות ומורשת, חקלאות, סביבה וחזות, רצף השטחים הפתוחים, המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגיות הטבעיות ושירותיהן החיוניים לקיומן ולקיום האדם. חשיפת השטחים והנגשתם לציבור למטרות פנאי בחיק הטבע, חינוך תיור וטיול תהיה תוך שמירת ערכיהם, השתלבות והדגשת התנאים הטבעיים המקומיים''.

שימו לב, כי בפסקה קצרה זו ננקט המונח "שטחים פתוחים". לא "שמירת יערות, גנים לאומיים, שמורות-טבע". שטחים פתוחים - כוללים את כל אלה, גם שטחים חקלאיים, שטחי מדבר וטרשים, חופים ונחלים, בין אם הם "מוגנים" אם לאו. בין שזכו, או לא זכו להגנה בתמ"אות הוותיקות, כל מה שהוא שטח פתוח (כהגדרתו בתמ"א 35).

וכך, כאשר יחלפו ימי הרעה, יהיו שמורים השטחים הפתוחים, וכל מה שהם אוצרים בתוכם, החי והצומח, וכרמי הזיתים ופריחת השקד, והחיטה המזהיבה, וכאשר נשוב אליהם בתום הימים הללו, נדע להעריך, להוקיר, ובעיקר לנצור אותם ולשמור עליהם שמירה מעולה.

שורת מטיילים בסבך נחל בגולן

צילום: מרק שטיינגהאוז